עץ יוסף על ויקרא רבה כ״ח:ד׳

מהדורה: מדרש רבה עם פירוש עץ יוסף, וורשא תרכ"ז

מקור ויקרא רבה כ״ח:ד׳
4 דָּבָר אַחֵר, וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב איוב ה, ה: אֲשֶׁר קְצִירוֹ רָעֵב יֹאכֵל, אֲשֶׁר קְצִירוֹ, זֶה נִמְרוֹד. רָעֵב יֹאכֵל, זֶה אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם. איוב ה, ה: וְאֶל מִצִּנִּים יִקָּחֵהוּ, לֹא בְזַיִן וְלֹא בְמָגֵן אֶלָּא בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב בראשית יד, יד: וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלשׁ מֵאוֹת. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא אֱלִיעֶזֶר לְבַדּוֹ הָיָה, שֶׁשְּׁמוֹ שֶׁל אֱלִיעֶזֶר שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלשׁ מֵאוֹת. בראשית יד, יד: וְשָׁאַף צַמִּים חֵילָם, מִי דָחַק בְּמָמוֹנוֹ שֶׁל נִמְרוֹד, אַבְרָהָם וְכָל הַמְצֻמָּתִין לוֹ. דָּבָר אַחֵר, אֲשֶׁר קְצִירוֹ, זֶה פַּרְעֹה. רָעֵב יֹאכֵל, זֶה משֶׁה. וְאֶל מִצִּנִּים יִקָּחֵהוּ, לֹא בְזַיִן וְלֹא בְמָגֵן אֶלָּא בִּתְפִלָּה וּבְתַחֲנוּנִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב שמות יד, טו: וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה מַה תִּצְעַק אֵלָי. וְשָׁאַף צַמִּים חֵילָם, מִי דָחַק בְּמָמוֹנוֹ שֶׁל פַּרְעֹה, משֶׁה וְכָל הַמְצֻמָּתִין לוֹ. דָּבָר אַחֵר, אֲשֶׁר קְצִירוֹ, זֶה סִיחוֹן וְעוֹג. רָעֵב יֹאכֵל, זֶה משֶׁה. וְאֶל מִצִּנִּים יִקָּחֵהוּ במדבר כא, לד: וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה אַל תִּירָא אֹתוֹ. וְשָׁאַף צַמִּים חֵילָם, מִי דָחַק בְּמָמוֹנָן שֶׁל סִיחוֹן וְעוֹג, משֶׁה וְאַהֲרֹן וְכָל הַמְצֻמָּתִין לוֹ. דָּבָר אַחֵר, אֲשֶׁר קְצִירוֹ, זֶה סִיסְרָא. רָעֵב יֹאכֵל, זֶה דְבוֹרָה וּבָרָק. וְאֶל מִצִּנִּים יִקָּחֵהוּ שופטים ה, כ: מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ. וְשָׁאַף צַמִּים חֵילָם, מִי דָחַק עַל מָמוֹנוֹ שֶׁל סִיסְרָא, דְּבוֹרָה וּבָרָק וְכָל הַמְצֻמָּתִים לָהֶם. דָּבָר אַחֵר, אֲשֶׁר קְצִירוֹ, זֶה סַנְחֵרִיב. רָעֵב יֹאכֵל, זֶה יְשַׁעְיָהוּ וְחִזְקִיָּה. וְאֶל מִצִּנִּים יִקָּחֵהוּ דברי הימים ב לב, כ: וַיִּתְפַּלֵּל יְחִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ וִישַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ הַנָּבִיא. וְשָׁאַף צַמִּים חֵילָם, מִי דָחַק בְּמָמוֹנוֹ שֶׁל סַנְחֵרִיב יְשַׁעְיָהוּ וְחִזְקִיָּהוּ וְכָל הַמְצֻמָּתִין לְהוֹן. דָּבָר אַחֵר, אֲשֶׁר קְצִירוֹ, זֶה הָמָן. רָעֵב יֹאכֵל, זֶה מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר. וְאֶל מִצִּנִּים יִקָּחֵהוּ אסתר ד, ג: שַׂק וָאֵפֶר יֻצַּע לָרַבִּים. וְשָׁאַף צַמִּים חֵילָם, מִי דָחַק בְּמָמוֹנוֹ שֶׁל הָמָן הָרָשָׁע, מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר וְכָל הַמְצֻמָּתִין לָהֶן. דָּבָר אַחֵר, אֲשֶׁר קְצִירוֹ, אֵלּוּ שְׁלשִׁים וְאֶחָד מְלָכִים. רָעֵב יֹאכֵל, זֶה יְהוֹשֻׁעַ. וְאֶל מִצִּנִּים יִקָּחֵהוּ, לֹא בְזַיִן וְלֹא בְמָגֵן אֶלָּא בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר יהושע ז, י: וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ קֻם לָךְ. וְשָׁאַף צַמִּים חֵילָם, מִי דָחַק בְּמָמוֹנָן שֶׁל שְׁלשִׁים וְאֶחָד מְלָכִים, יְהוֹשֻׁעַ וְכָל הַמְצֻמָּתִין לוֹ. וּמֵאֵיזֶה זְכוּת זָכוּ יִשְׂרָאֵל לִירַשׁ הָאָרֶץ, הֱוֵי אוֹמֵר בִּזְכוּת מִצְוַת הָעֹמֶר, דִּכְתִיב גַּבֵּיהּ כִּי תָבֹאוּ. לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר לָהֶם: כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר.
פירוש עץ יוסף על ויקרא רבה כ״ח:ד׳
4 אשר קצירו כו'. מייתי קרא זה משום דדריש ליה בסוף סימן זה בל"א מלכים ומסיים באיזה זכות זכו ישראל לירש את הארץ הוי אומר בזכות העומר. ואגב דמייתי ליה דריש ליה בכמה ענינים כדרך המדרש:
5 ואל מצינים יקחהו לא בזיין כו'. מתחילה פי' ואל האל"ף בפת"ח ואל מצינים. ושוב דרש ואל כמו ועם פי' ועם התפלה שטובה מצינים יקחהו. ובאסתר רבה נראה דדריש מצינים לשון תפלה:
6 הה"ד וישמע אברם כו'. ואמרפל היינו נמרוד כדלעיל בב"ר:
7 אליעזר לבדו היה. וא"כ ע"כ לא בחרבו ובקשתו נצח אלא בתפלה וירק את חניכיו שהעמידו עמו בתפלה הנקראת זיין ע"ד אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי. ולפי שאליעזר היה צדיק כדלעיל בב"ר העמידו עמו בתפלה:
8 המצומתין. המחוברים ונאגדים באגודתו:
9 ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי. ועיקר שללם היה בים כמ"ש ז"ל גדולה ביזת הים מביזת מצרים:
10 מי דחק. דרש ושאף כמו ושף שפי' ענין דחיקה:
11 אל תירא אותו. כי אינך צריך למגן וצנה להלחם אתו:
12 בזכות מצות העומר דכתיב כו' וקצרתם את קצירה. ואפשר מתכוון לדרוש את קצירה על קציר ל"א מלכים דדרש בסמוך אשר קצירו אלו ל"א מלכים. ובזכות והבאתם את העומר: וזהו שייכות ענין דרשת אשר קצירו לכאן רד"ל: